שורש + בניין תבנית.
לדוגמה: קַטָּל - משמעות מקצוע. גַּנָּן, גַּנָּב, סַפָּר, טַיָּס, טַבָּח, נַגָּן, נַגָּר.
שאילה מלועזית ומשפות אחרות.
בסיס + צורן, למשל קוץ + ני = קוצני, מדינה + Xאי = מדינאי, בין (צורן) + לאומי, תת (צורן) קרקעי.
ראשי תיבות (נוטריקון), למשל ד״ש - דרישת שלום, לו״ז, צה״ל.
הלחם בסיסים (קרן + אף = קרנף, מדרכה + רחוב = מדרחוב, כסף + אוטומט = כספומט, כדור + סל = כדורסל).
המרכיבים מופיעים אחד על ידי השני. הבסיס יכול להיות כל מילה בעברית (גם אם היא שאולה מלועזית). לדוגמה: כף + ית = כפית, ספורט + אי = ספורטאי, אבל גם רמז + אור = רמזור, חי + דק = חיידק. בסיס + צורן והלחם בסיסים שייכים לגזירה קווית. הבסיס יכול להיות אפילו מילת שאלה: איך + ות = איכות, כמה + ות = כמות.
הבסיס אינו יכול להיות פועל בעבר!
הערה: לפעמים מילים עוברות שינויים קלים כאשר מוסיפים להן צורנים: מסור + ות = מיסרות (שינויים בתנועות בעקבות קושי בהגייה). המילה מסור - בינוני פעול של בניין קל. צורת בינוני יכול להיות בסיס. דוגמה נוספת: חשוב + ות = חשיבות, מדינה + י = מדיני (ה׳ בסוף המילה נעלמת כי היא כבר לא בסוף המילה), כמה + ות = כמות (המילה עברה שינוי).
המרכיבים של המילה קשורים אחד לשני ב״סורגים״ (אחד בתוך השני). לדוגמה: ח.ש.ב. + מְקַטֵּל = מחשב, ש.ג.ע. + קִטָלוֹן = שִגָּעוֹן. בגזירה המסורגת נמצאת רק התצורה של שורש ומשקל.
כל מילה שנוצרה בשפה העברית נכנסת ל״חבית״ שהיא בעצם ״המילון״ או ״אוצר המילים בשפה״. בכל שלב אפשר ״לשלוף״ מילה מין ״החבית״ ולהוסיף לה צורנים חדשים. כך נוצר מצב שמילה אחת יכולה לעבור מספר גלגולים (דרך התצורה נקבעת אך ורק על פי השלב האחרון). לדוגמה: שורש ב.ר.א. + משקל קטיל = בריא, בריא + ות = בריאות, בריאות + י = בריאותי. סה״כ שלושה שלבים. מילה שנוצרה משורש ומשקל יכולה לשמש בסיס ליצירת מילים חדשות בדרך של בסיס וצורן.
דוגמה נוספת: אחר + אי = אחראי, אחראי + ות = אחריות.
מנסים להוריד את ה״סיומת״. אם נשארים עם מילה בעברית (ויש קשר בינה ובין המילה החדשה), כנראה המילה נוצרה מבסיס וצורן. אם נשארים עם פועל בעבר, מבע חסר משמעות או שורש, כנראה המילה נוצרה משורש ומשקל.
לדוגמה: שקדן = שורש ומשקל (שקד - פועל בעבר, ולכן לא ייתכן שזה בסיס), עקרון = בסיס + צורן (עיקר - מילה בעברית, ולכן זהו בסיס).
כל צורן ״נושא״ עימו משמעות שבאה לידי ביטוי באמצעות החיבור לבסיס כלשהו. לכל צורן ישנן מספר משמעויות נפוצות.
לדוגמה:
הצורן -ִית - שפה (ספרדית, ערבית), כלי תחבורה (חללית, משאית, מכונית), הקטנה (כפית, פחית), מכשיר (דיבורית), אופן עשיית הפעולה (זמנית, טכנית).
הצורן -וֹן - אוסף (שירון, חידון), הקטנה (דובון), כתב עת (עלון, עיתון, ירחון), כלי / מכשיר (אוירון, שעון).
הצורן -ִיָּה - כלי / מכשיר (סבוניה, מטריה), מקום (עיריה, נגריה, פיצריה, פיצוציה), מאכל קטן (סופגניה, נקניקיה).
חשוב לזכור כי ישנם מקרים רבים של יוצאי דופן. יש לבחון כל מקרה לגופו ולחשוב מה הוא מייצג במציאות (לדוגמה, אוירון אינו אוויר קטן.)
צורן גזירה - צורן שנוסף למילה בעברית ויוצר מילה חדשה - ערך מילוני חדש. כל הצורנים שיוצרים מילים חדשות הם צורני גזירה. צורן נטייה - צורן שנוסף למילה ולא יוצר ערך מילוני חדש אלא נטייה של מילה קיימת בשפה.
ישנם ארבעה סוגי נטיות: נקבה, רבים, סמיכות, שייכות.
יש מילים שנוצרו מראשי תיבות וכבר ״לא זוכרים״ שהן ראשי תיבות - תפוז, דוח, מו״ל (מוציא לאור). כאשר מילה הופכת לחלק מהשפה יודעים כי: